שלושת הכלים נותנים מענה לצרכים ציבוריים שונים, אך פועלים מתוך לוגיקה אחרת:

מיזם משותף בין פילנתרופיה לממשלה הוא שותפות לקידום תוכנית או מודל ציבורי כאשר ברור מה רוצים לקדם, אך נדרשת גמישות, שיתוף ידע או חלוקת סיכון כדי לאפשר ניסוי והטמעה. 

שותפות פרטית-ציבורית (PPP: Public–Private Partnership) הוא מנגנון חוזי לביצוע תשתית או שירות ציבורי כאשר היעד והמודל הכלכלי ברורים, והאתגר המרכזי הוא ייעול הביצוע והפחתת סיכון תקציבי מהמדינה באמצעות העברת אחריות לגורם פרטי. 

מימון משולב, לעומת זאת, נועד למצבים בהם יש כשל שוק: כאשר ישנו פתרון עם פוטנציאל חברתי או סביבתי, אך רמת הסיכון או אי־הוודאות מונעת מהשוק הפרטי להשקיע בו. במקרים אלו הון ציבורי או פילנתרופי משמש כהון קטליטי להפחתת סיכון ולפתיחת השוק להשקעה.