השקעה הונית או חובית המדורגת בסדר עדיפות נמוך יחסית לנושים אחרים במקרה של הפסד. כלי זה מקובל במימון משולב, שכן הוא סופג את ההפסדים הראשונים ובכך יוצר שכבת הגנה המאפשרת למשוך משקיעים בכירים (Senior).
מנגנון שבו צד שלישי (כגון ממשלה או פילנתרופיה) מתחייב לכסות חלק מהסיכון או להבטיח תשואה מינימלית למשקיעים. בכך נוצר גידור סיכונים המעודד משקיעים פרטיים או מוסדיים להיכנס לעסקאות שלא היו נכנסים אליהן בתנאים רגילים.
הון או חוב המושקע בתנאים פחות אטרקטיביים (למשל תשואה נמוכה או סיכון גבוה יותר) במטרה לאפשר גיוס של הון נוסף ממשקיעים אחרים. תפקידו המרכזי הוא "לפתוח את הדלת" לעסקאות שלא היו מתאפשרות בלעדיו. בשונה ממימון בתנאים מועדפים, הון קטליטי מתמקד בתפקיד המשקיעים הנכנסים (להניע אחרים להשקיע), בעוד שמימון מועדף מתמקד בתנאים שהמושקעים מקבלים.
הון שמקורו במגזר הפרטי – משקיעים מוסדיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח), קרנות השקעה פרטיות, בנקים, Family offices או יחידים עתירי הון. לעיתים נדרש להבחין בין הון מוסדי לבין הון פרטי, כדי לוודא שכל סוגי השחקנים מיוצגים.
אסטרטגיית השקעה המשלבת שיקולים פיננסיים לצד בחינה שיטתית של סיכונים והזדמנויות בתחומי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG). השקעות אחראיות נועדו להבטיח שהחלטות השקעה אינן מתבססות על תשואה כספית בלבד, אלא כוללות גם שיקולים של ניהול סיכונים ארוכי טווח והגנה על ערך למשקיעים ולחברה.
גישה להשקעה המתמקדת לא רק במזעור סיכונים אלא גם בהובלה של שינוי חיובי. השקעות בת־קיימא מנתבות הון לחברות, פרויקטים או קרנות המקדמים מטרות סביבתיות וחברתיות מוגדרות, כגון מעבר לאנרגיה מתחדשת, שוויון חברתי או בריאות, במקביל להשגת תשואה פיננסית.
השקעות שמטרתן כפולה: לייצר תשואה פיננסית לצד תוצאה חברתית או סביבתית מדידה. הן נבדלות מפעילות פילנתרופית בכך שהן שואפות להחזר הון, ושונות מהשקעות אחראיות רגילות בכך שהאימפקט נמצא במרכז הכוונה והמדידה.
עקרון יסוד בהשקעות אימפקט: נדרשת כוונה מוצהרת וברורה ליצירת השפעה חברתית או סביבתית כחלק אינטגרלי ממטרות ההשקעה, ולא כתוצר לוואי.
מסגרת משפטית המרכזת את ניהול הנכסים לצרכי מימון, לדוגמא שותפות, חברת אחזקות, SPV.
מערכת כלכלית שבה שיקולי אימפקט מהווים חלק בלתי נפרד מהחלטות של עסקים, משקיעים, ממשלות וצרכנים. הצלחה כלכלית נמדדת לא רק ברווח אלא גם בתרומה לחברה ולסביבה – שינוי פרדיגמה של ממש.
הון או חוב המוענק למושקעים בתנאים נוחים מהמקובל בשוק, למשל: ריבית מופחתת, תקופת גרייס, פריסת החזר ארוכה או תשואה מופחתת. מטרתו לאפשר למושקעים גישה להון שלא היה נגיש אחרת, ולתמרץ פרויקטים בעלי אימפקט גבוה. בשונה מהון קטליטי, המיקוד כאן בצד של מקבלי המימון.
חוב נחות (Subordinated) המגשר על הפער בין הבנק להון העצמי וניתן כנגד תזרים מזומנים (ולא מזומנים. לצד ריבית גבוהה יותר מהבנק (בשל הסיכון), המודל הייחודי של הקרן מאפשר גמישות תזרימית (לרוב באמצעות דחיית תשלומי הקרן בשנים הראשונות) וצמיחה ללא ויתור על מניות או שליטה בחברה (Non-Dilutive).
שילוב אסטרטגי של הון פילנתרופי, ציבורי ופרטי במבנה פיננסי משולב, במטרה להתגבר על כשלי שוק ולהשקיע בתחומים שאינם מושכים די הון פרטי לבדם. מימון משולב מאפשר גידור סיכונים, הגדלת האטרקטיביות של השקעות והשגת ערך חברתי/סביבתי נוסף לצד תשואה פיננסית.
מדדים כמותיים ואיכותניים המשקפים את התוצאות החברתיות והסביבתיות של השקעות. המדדים מאפשרים בחינת אפקטיביות ההשקעה, השוואה בין פרויקטים או קרנות ושיפור מתמיד של תהליכי השקעה
מענקים המשמשים ליצירת מעטפת תומכת של שירותים משלימים למוטבים או לגופים המתכללים. מעטפת זו מספקת שירותים כדוגמת הכשרות מקצועיות, ייעוץ רגולטורי, חיזוק יכולות ניהול או שירותי מומחים. תפקידם להגדיל את סיכויי ההצלחה ולהפחית סיכונים, במיוחד בקרב יזמים או גופים קטנים ובינוניים.
התחייבות של מדינה לכסות חלק מהסיכון או להחזיר חוב במקרה של כשל. כלי מרכזי במימון משולב, המאפשר למשקיעים פרטיים להשתתף בפרויקטים בעלי אימפקט גבוה אך סיכון נתפס משמעותי.
גישה אסטרטגית לפילנתרופיה, המאמצת עקרונות של הון סיכון, כגון מיקוד בתוצאות, קידום פיתוח ארגוני וליווי ארוך טווח – למטרות חברתיות. פילנתרופיה יזמית משלבת תמיכה פיננסית יחד עם סיוע ניהולי, מנטורינג ובניית יכולות, תוך מעקב קפדני אחר מדדי השפעה. מדובר בהשקעה שלא למען רווח כלכלי, אלא למען יצירת שינוי חברתי מתמשך ואפקטיבי.
נכס, חברה או פרויקט העומדים בדרישות מינימום של יציבות פיננסית, ממשל תאגידי ותשתיות ניהול שיאפשרו למשקיעים להקצות הון. לעיתים נדרש תהליך של ליווי, חיזוק יכולות או מתן מעטפת מקצועית כדי להפוך מיזם מ"לא אינבסטבילי" ל"בר־השקעה".
קרן רחבת היקף המאגדת הון ממספר מקורות (פרטיים, מוסדיים, פילנתרופיים וציבוריים) ומחלקת אותו לקרנות ייעודיות, אזוריות או תחומיות. יתרונה טמון ביצירת תשתית של ידע, ביכולת לנהל סיכונים ובמינוף השקעות בקנה מידה גדול שאינו מתאפשר ברמת קרן בודדת.
מנגנון לפיו חלק יחסי ברווחים עודפים ניתן למחזיקי עניין כאשר הפרויקט מצליח מעבר לצפוי. מנגנון זה יכול להציע תמריץ הן באמצעות שיתוף ברווחים לגורמים פילנתרופיים שיוכלו ליהנות מהחזר לאור הצלחה משמעותית של הקרן, להציע תשואה עודפת למשקיעים מהמגזר הפרטי במקרה של הצלחה, או לשמש כתגמול עבור מנהלי הקרן.
רכיב במבנה המימוני של עסקה או קרן. כל שכבה מאופיינת בפרופיל סיכון־תשואה ייחודי (למשל: חוב בכיר, חוב נחות, אקוויטי). חלוקה לשכבות מאפשרת להתאים את ההשקעה לפרופילים שונים שלמשקיעים.
שכבה במבנה פיננסי הנושאת ראשונה בהפסדים במקרה של כשל. לרוב ממומנת על ידי פילנתרופיה או ממשלה, ותפקידה להגן על משקיעים אחרים ולהפחית את הסיכון הנתפס.
מדד לערך המוסף הנוצר כתוצאה מההשקעה, כלומר, מה מתרחש בזכותה ולא היה מתרחש בלעדיה. תוספתיות יכולה להיות פיננסית (משיכת הון נוסף שלא היה נכנס אחרת) או חברתית/סביבתית (לייצר השפעה ממשית מעבר לסטטוס קוו).
כותבי הדו״ח: עומרי בורל, מתי ישראל, איתם כהן.
מובילי תהליך מקצועי: היא לי הירט, ונסה קצ'רגינסקי, ד"ר איה נבון.
עריכה לשונית: שרון רפפורט. עיצוב: סטודיו Fine Line.