המלצות למחזיקי העניין
פילנתרופיה
ארגונים ויחידים פילנתרופיים מחזיקים בתפקיד מפתח לקידום תחום המימון המשולב. להלן ריכוז ההיבטים השונים שבאמצעותם אנו רואים את התהוותה של המעורבות הפילנתרופית בעיצוב, הקמה והתוויה של קרנות מימון משולב בישראל:
- שחקן מפתח בהון מתמרץ – להציע הון בתנאים מועדפים (concessional) ובפרט לספק שכבת הפסד ראשונה, כדי לגדר את הסיכון עבור המשקיעים ולמשוך הון פרטי ומוסדי.
- יצירת אפקט עוגן – לשמש גורם ראשון ומשמעותי היוצר עוגן ומושך אחריו פילנתרופים נוספים, משקיעים ותמיכה ציבורית.
- יעדים חברתייים-סביבתיים – להוביל ולהתוות את המיקוד והמסגור של המטרות החברתיות והסביבתיות של הקרנות.
- מימון מעטפת ליווי וסיוע טכני (Technical Assistance) – לתמוך במנגנוני ליווי, הכשרות, יעוץ ואיסוף נתונים (מדידת אימפקט, סטנדרטיזציה של נתונים ושיתוף מידע) המהווים תנאי חיוני למשיכת משקיעים מוסדיים.
- בניית תשתיות וגופים מתכללים – לסייע בהקמת גופים מרכזיים שיתכננו וינהלו מודלים למימון משולב.
- עידוד שיתופי פעולה – לקדם חיבורים בין מחזיקי העניין ולסייע בצמיחה של פרויקטים וארגונים ברי השקעה.
- מימון רב שנתי ויציב – להתחייב למימון רב־שנתי יציב (ולא רק למענקים חד-פעמיים), כדי לספק ודאות לקרנות ולאקוסיסטם.
- השקעה בהון אנושי – להשקיע ולממן הכשרות מקצועיות למנהלים, יועצים ומתכללים בתחום המימון המשולב בישראל, וכן לפתח יכולות בקרב גורמי השטח, דוגמת רשויות מקומיות ובעלי עסקים בינוניים, שיהיו גורמי מפתח בהובלת פרויקטים להשקעה.
הממשלה
לממשלה תפקיד משמעותי ביותר הן בהסרת חסמים והן ביצירת הביקוש לכלי מימון משולב. משרדי הממשלה הם גורם משמעותי ומרכזי שמסוגל להציב יעדים ומטרות לאומיות ואזוריות, על בסיס ראייה מערכתית והבנה כוללת של הסקטורים, מצב השוק והפערים הדחופים ביותר לטיפול.
הסרת חסמים יכולה להתבצע באמצעות הסדרת נתיבים ליישום כלי מימון משולב הן בהיבטים רגולטוריים ומיסויים, והן באמצעות הענקת ערבויות ותמריצים שינתנו למשקיעים ולפילנתרופיה במסגרת מבני מימון משולב.
- התאמת מסגרות הדיווח – כיום משקיעים מוסדיים בישראל נדרשים לדווח על ביצועים חודשיים ורבעוניים. כדי לעודד כניסה למימון משולב, מומלץ לקבוע חריגות ייעודיות שיאפשרו הערכת ביצועים בהסתכלות ארוכת טווח (5–7 שנים).
- בחינה ייחודית של השקעות מימון משולב – להחריג השקעות מימון משולב ממכסת ההשקעות בסקטורים מסוימים (למשל נדל״ן), כך שלא תבוא על חשבון ההשקעות הרגילות של המוסדיים באותו תחום.
- הכרה בהשקעות ארוכות טווח – קביעת מתווה שבו הצלחת השקעות מימון משולב נבחנת לאורך זמן רב יותר ובטווח ארוך, בנפרד מהדיווחים השוטפים, ובכך להפחית לחצי זמן קצר טווח.
- הכרה רגולטורית בהשקעות אימפקט – רשות שוק ההון פרסמה כבר ב־2020 נייר מדיניות שמכיר ב־ESG כחלק מניהול סיכונים פיננסי. הרחבת ההכרה הקיימת כך שתכלול גם השקעות במימון משולב תקל על המשקיעים המוסדיים להצדיק השקעות ארוכות טווח מול מבקרי פנים ורגולטורים.
- פיילוט מוסדי בהיקף מוגבל – הקצאת סכום מוגדר לקרן מימון משולב ראשונה בישראל. צעד זה יאפשר למידה, צבירת ניסיון ובנייה של ידע מקצועי לפני הרחבה רחבה יותר[10].
ככל שגופים ממשלתיים יטמיעו היבטים של מימון משולב, לצד דרישה לתוצאות בשטח וחיבורן למימון שיינתן, כך יועבר לשוק מסר של אמון וביקוש למבנים של מימון מסוג זה. מימון משולב מאפשר לא רק להתמקד בתוצאות (outcomes), אלא גם לקיים מדידה שיטתית, הנשענת על יכולות הסינון, בדיקת הנאותות והניתוח הכלכלי של השוק הפרטי, ובכך מייצר גם ערך מוסף לאיכות ההשקעות הממשלתיות.
משקיעים
משקיעים, פרטיים ומוסדיים נדרשים לקרנות מימון משולב לא רק בזכות היקפי ההון שהם יכולים להשקיע בקרנות, אלא גם בשל המומחיות שהם מביאים איתם: הבנה הן של מגמות השוק, ניתוח השקעות פוטנציאליות, וניהול תיקי השקעות באופן שמבטיח להשיא תשואה כוללת ולייצר הצלחה לקרן. כדי למצות את תרומתם הייחודית של המשקיעים, ריכזנו להלן מספר המלצות יישומיות עבורם:
- פיתוח התמחות ייעודית – מרבית מנהלי ההשקעות המוסדיים בישראל פועלים כיום לפי חלוקה לנכסי השקעה (asset classes). מומלץ לאפשר ולתמרץ פיתוח ידע וכלים ייחודיים לשילוב בין הון לחוב, המאפיינים קרנות מימון משולב.
- הזדמנויות צמיחה חדשות – ההסתכלות ההוליסטית שמאפיינת מימון משולב, המשלבת שיקולים חברתיים וסביבתיים לצד פיננסיים, פותחת בפני המשקיעים אפשרות להיחשף לתחומים שלא היו נגישים על בסיס ניתוח פיננסי בלבד. בכך מתאפשרת השתתפות בצמיחה אזורית ומכלילה, היוצרת יציבות כלכלית ותועלת ישירה גם למשקיעים מוסדיים וגם לקרנות הון פרטיות.
- פיתוח מומחיות במבני מימון היברידיים – בעוד ששוק ההשקעות בישראל נוטה להפריד באופן ברור בין חוב לאקוויטי, בעולם מקובלים מודלים היברידיים המשלבים ביניהם (כגון חוב נחות או חוב בר־המרה) והמשמשים כבסיס למימון משולב. נדרשת בנייה של מומחיות וכלים מקצועיים ייעודיים שיאפשרו למשקיעים בישראל להשתלב במודלים אלה ולנצל את יתרונותיהם במינוף הון ובהפחתת סיכונים.
גורמים מתכללים
גורמים מתכללים ויועצים מקצועיים בתחום ממלאים תפקיד חשוב בהצלחת מודלים של מימון משולב. תפקידם כולל עיצוב מבנים משפטיים ופיננסים מותאמים, חיבור בין השחקנים השונים בדגש על יצירת שפה משותפת ובניית אמון. בישראל כבר פועלים שחקנים מרכזיים בתחום זה, בהם Social Finance Israel, Weave Impact, ואירה פרידמן, המהווים תשתית מקצועית ראשונית.
תובנות מרכזיות
מהות המודל של מימון משולב אינה מסתכמת רק בשיתוף פעולה בין שחקנים שונים, אלא טמונה בעיקר בעיצוב מבנה פיננסי מתכלל המערב סוגי הון שונים – ציבורי, פילנתרופי ופרטי – באופן היוצר מכפיל ערך לכלל מחזיקי העניין.
במסגרת העבודה זיהינו ארבעה סקטורים מרכזיים שבהם מימון משולב יכול לתת מענה יעיל לכשלי שוק ולתרום לצמיחה משמעותית: תעשייה יצרנית ועסקים בינוניים, נדל״ן, תשתיות ירוקות וחקלאות. סקטורים אלה משלבים פוטנציאל כלכלי עם השפעה חברתית וסביבתית, ולכן מתאימים במיוחד להנעת השקעות בכלים משולבים.
כדי להבטיח את מיקוד הקרנות, יש להגדיר מראש יעדים ומדדים חברתיים וסביבתיים לצד תשואות פיננסיות רצויות, כקריטריוני סף להשקעה. דוגמאות לכך הן השקעה בפריפריה, יצירת משרות איכותיות או הגדלת נתח האנרגיה המתחדשת. מעבר להגדרות הבסיסיות, מומלץ לשלב מנגנונים לתמרוץ מנהלי הקרנות על בסיס ביצועים חברתיים וסביבתיים, כך שמדדי הצלחה כמו חיסכון בפחמן או צמיחה בתעסוקה איכותית יעמדו בשורה אחת עם שיקולי תשואה פיננסית.
לצד הקרנות עצמן, נדרשת גם תשתית מאפשרת (enabling environment). תשתית זו כוללת יצירה של גופים מתכללים (conveners) שירכזו את מחזיקי העניין ואת שיתוף הפעולה והאמון ביניהם, יתכללו עסקאות וקרנות, יבצעו הכשרות ובניית מיומנויות, ויקדמו צעדים רוחביים כגון יצירת תנאים רגולטוריים מתאימים והסרת חסמים תפעוליים. כיום קיימת התעניינות רבה במימון משולב, אך גם היסוס ביישום בשל חוסר בהירות מקצועית, מחסור בידע, ועלויות גבוהות בהקמת מודלים ראשונים. תמיכה בבניית התשתית – לרבות ייבוא ידע מחו״ל והצמחת מומחיות מקומית – היא תנאי ליצירת הצלחות ראשונות שיחזקו את אמון השחקנים ויעודדו שימוש רחב יותר במכשירים אלו
חשוב להרחיב את הגדרת כשל השוק מעבר לפריזמה פיננסית צרה, ולכלול גם היבטים כלכליים רחבים, חברתיים וסביבתיים שהם קריטיים לצמיחה מכלילה. בהקשר זה, אימוץ פריזמה של פיתוח כלכלי אזורי תאפשר למסגר נכון את ההזדמנויות, כאשר הרשויות המקומיות והאשכולות האזוריים ממלאים תפקיד מפתח. לגופים אלה יש הבנה עמוקה של הצרכים בשטח והם מהווים זרוע ממשלתית משמעותית ליישום.
למימון משולב יש גם פוטנציאל במשיכת הון נוסף לתוך המשק הישראלי. בקרב פילנתרופים יהודים בתפוצות ניכרת התעניינות ונכונות להשקיע במנגנון חדש המשלב יציבות פיננסית והשפעה רחבת היקף – בין היתר על רקע תחושת עייפות תורמים (donor fatigue) לאחר ההתגייסות המשמעותית מאז ה־7 באוקטובר. גם משקיעים מוסדיים, המנתבים כיום חלק ניכר מהשקעותיהם לחו״ל, עשויים להימשך להזדמנויות מקומיות חדשות אם אלה יתאגדו לכדי קרנות משמעותיות
כדי להפוך את קרנות המימון המשולב לתחרותיות ביחס לאלטרנטיבות בשוק, נדרש בנצ׳מרק ברור להשקעות הון וחוב – לדוגמה, תשואה המקבילה לאג״ח מדינה או תשואת שוק ממוצעת לפי סקטור. לצד זאת, ניתן לשלב תמריצים ממשלתיים שיקלו על מוסדיים להצטרף. מבנים מקובלים של תמריצים מבוססי ביצועים למנהלי קרנות יהוו מנגנון נוסף שיכול למשוך מנהלים מנוסים ואיכותיים לקחת חלק, וכך להאיץ את התפתחות התחום.
לבסוף, ההגדרה והמדידה של יעדים חברתיים וסביבתיים צריכות להיות ממוקדות, פשוטות וישימות: מספר מצומצם של מדדים נהירים לכלל הגורמים המממנים, שקל לאסוף ולמדוד. הדבר יקל על ניהול הקרנות, יפחית עומסים תפעוליים, ויאפשר למידה ברורה לגבי הצלחות או כשלים – בסיס חיוני לבניית אמון ושיפור מתמשך של התחום.
צעדים אסטרטגיים לטווח ארוך
ברמה הלאומית, ישראל נדרשת לבנות תשתית ידע ומיומנויות, לצד נתיבים משפטיים ורגולטוריים שיאפשרו ומעודדו מבני מימון משולב. מהלך זה כולל: הכשרת מנהלים, פיתוח סטנדרטים למדידת אימפקט, יצירת מסגרות לשילוב חוב והון, והקמת מנגנונים מוסדרים לערבויות ולגידור סיכונים. תשתית כזו תאפשר לשוק להתבגר, להפחית עלויות עסקה גבוהות, ולצמצם את הפער שבין הון מתמרץ מוגבל לבין הון מוסדי שמחפש אפיקי השקעות בסכומים גדולים.
במקביל, הקמת קרן־על ישראלית יכולה לשמש מנוע אסטרטגי לצמיחת האקוסיסטם כולו. קרן כזו תאחד משאבים פילנתרופיים, ממשלתיים ומוסדיים, ותפעל כגוף מתכלל המצמיח קרנות ייעודיות, בונה מאגר השקעות פוטנציאליות איכותי (pipeline) ומקדם תפיסה הוליסטית של פיתוח כלכלי אזורי ולאומי. באמצעותה ניתן יהיה להעניק ודאות למשקיעים, להפחית חסמים ולהקל על השתתפותם של משקיעים מוסדיים ולבנות מערכת אקולוגית שבה מימון משולב נתפס לא רק ככלי פיננסי, אלא גם כמרכיב אסטרטגי שיקום ובצמיחה של המשק הישראלי. [11]מחקר ״הקמת קרן סיטונאית להשקעות אימפקט בישראל״, איתם כהן (מרכז מילקן לחדשנות פיננסית והפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט).
לסיכום, המימון המשולב בישראל מצוי בצומת קריטי: ההבנה לגבי חשיבותו הולכת ומעמיקה נוכח צורכי השיקום והצמיחה שלאחר ה־7 באוקטובר, אך מימוש הפוטנציאל מחייב פעולה יזומה ומתואמת של כלל השחקנים. האתגר המרכזי הוא הקמת תשתית רגולטורית, פיננסית ותפעולית שתאפשר להמיר את ההון הפילנתרופי והממשלתי המוגבל למנוע שמושך אחריו הון מוסדי ופרטי בהיקפים גדולים. אם ינקטו הצעדים הנדרשים, ניתן יהיה להפוך את המימון המשולב ממודל ניסיוני לכלי אסטרטגי רחב היקף, כזה שיניע השקעות משמעותיות בפריפריה, יחזק את החוסן החברתי והכלכלי, ויתרום להפחתת סיכונים סביבתיים ולבניית כלכלה ישראלית מכלילה ועמידה לאורך זמן.
- Mobilising Institutional Investors for Financing Sustainable Development in Developing Countries. OECD (2021). Retrieved September 16, 2025.
- המחקר ״הקמת קרן סיטונאית להשקעות אימפקט בישראל״, איתם כהן ( מרכז מילקן לחדשנות פיננסית והפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט), צפוי להתפרסם במהלך 2026.