הזדמנויות, חסמים ואתגרים - מימון משולב בישראל
למה עכשיו?
ישראל ניצבת בצומת המשלבת בין צורך קריטי להזדמנות משמעותית. השיקום והצמיחה שלאחר המלחמה מחייבים פתרונות מימון חדשים שיתמודדו עם האתגרים המיידיים של פריפריה פגועה, עסקים מוחלשים ותשתיות חסרות ,לצד בניית כלכלה בת־קיימא ועמידה ביעדים ארוכי טווח. מימון משולב, שכבר הוכיח את עצמו בעולם כמנגנון יעיל לגיוס הון משמעותי ולהתמודדות עם כשלים מבניים בשוק, מהווה עבור ישראל הזדמנות אסטרטגית: לא רק לתגובה נקודתית, אלא לבנייה מחדש באופן מערכתי, כוללני ובין־מגזרי.
הזדמנויות במימון משולב
שיקום וצמיחה – מיקוד בכלכלה הריאלית
נזקי המלחמה הכבדים לעסקים ולתשתיות, בעיקר בצפון ובדרום, מייצרים צורך מיידי בהזרמת מימון לצמיחה ריאלית – תעשייה יצרנית, עסקים בינוניים ותשתיות פיזיות, ולא רק לחדשנות טכנולוגית. מימון משולב מאפשר לנתב הון לצמיחה יציבה וארוכת טווח, ולחזק שרשראות אספקה ואת הקהילות המקומיות.
צורך בהון משמעותי ובניית כלכלה בת־קיימא
היקף ועוצמת האתגרים מחייבים גיוס הון בהיקפים העולים בהרבה מאלו הקיימים כיום בזירה הפילנתרופית או הציבורית בלבד. מימון משולב, המאפשר מינוף של הון ציבורי ופילנתרופי לשם משיכת הון פרטי, מהווה מנגנון הן להגדלת נפח ההשקעות, והן להכוונתן לבניית כלכלה הוליסטית – צומחת, מכלילה ובת־קיימא.
מענה יזום לכשלים בשוק
בסקטורים מרכזיים ניכרים כשלים מובהקים: מחסור במימון מותאם, סיכון נתפס גבוה ביחס לתשואה נמוכה יחסית, ומיעוט כלי השקעה גמישים, ובייחוד באזורים מסוימים (בדגש על הפריפריה) או בקרב אוכלוסיות מסוימות. מימון משולב מאפשר לעצב מנגנונים השקעתיים שמגדרים סיכונים, מייצרים ודאות למשקיעים, ומנתבים משאבים ישירות לתחומים שבהם השוק נכשל, תוך תרומה לצמיחה מכלילה וערך חברתי־סביבתי.
פתיחות גוברת מצד גורמי פילנתרופיה
אף כי קיימת מידה של היסוס מאימוץ כלים חדשניים ותלות בשיתופי פעולה עם המגזר העסקי, גורמים פילנתרופים בישראל וביהדות התפוצות מביעים עניין גובר במימון משולב. עבורם מדובר בהזדמנות להרחיב את היקף המימון בתחומי העניין שלהם, בדגש על השיקום הנדרש בצפון ובדרום המדינה.
ממשלה כשותפה וכתומכת
שילוב הממשלה כשחקן מרכזי לא רק במימון אלא גם בהסרת חסמים רגולטוריים ובמתן ערבויות, מהווה תנאי להצלחת המהלך ולבניית אמון של משקיעים מוסדיים ופרטיים.
מעבר ממדדים פיננסיים גרידא למדדים משולבים – צמיחה מכלילה וכלכלה בת־קיימא
הצלחת מימון משולב אינה ביצירת בתשואה פיננסית בלבד, אלא בתרומתו לבניית כלכלה בת־קיימא וצמיחה מכלילה. בניית מנגנוני השקעה הכוללים תמריצים להצלחה חברתית וסביבתית, מאפשרת מדידה ותגמול של הצלחות רחבות. בכך מימון משולב מעודד השקעות שמעצבות כלכלה המשלבת רווחיות עם ערך ציבורי בר־קיימא.
מימון משולב כמנוע צמיחה לייצוא
מימון משולב יכול גם לשמש מנוע אסטרטגי להרחבת היצוא הישראלי לשווקים חדשים. מימון משולב מספק מנגנוני גידור רחבים יותר – חוב נחות, ערבויות והשקעות הון – אשר מפחיתים חסמים ומאפשרים לחברות להרחיב את היקף היצוא. כך הופך המימון המשולב לכלי מרכזי לא רק בשיקום הכלכלה המקומית, אלא גם בביסוס יתרון יחסי לישראל בזירה הגלובלית באמצעות הרחבת היצוא.
חסמים ואתגרים במימון משולב בישראל
מימון משולב הוא כלי בעל פוטנציאל משמעותי לקידום צמיחה בת־קיימא בישראל, אולם יישומו בישראל מלווה במגוון אתגרים. קיימים חסמים רגולטוריים, תפעוליים ותרבותיים, לצד מגבלות תיאום ותשתית בין־מגזרית, המעכבים את התפתחות התחום. חסמים אלו אינם אחידים והם משתנים בהתאם לסקטור, לסוגי השחקנים ולמודלים המיושמים.
חסמים רגולטוריים ותפעוליים:
מערכת המימון בישראל אינה מותאמת במלואה למודלים היברידיים וקיימות מגבלות שונות על גורמי המימון השונים. ללא מבנה השקעה ברור, הסדרה משפטית מתאימה וערבויות ממשלתיות – לא ניתן יהיה להרחיב את השוק בהיקפים גדולים[8]. יתרה מזו, בהיעדר תמריצים או הטבות למשקיעים או תורמים המשתמשים בכלי מימון משולב, האתגרים הבירוקרטיים והתפעוליים נותרים כמכשול בפני יצירת פלטפורמות מימוניות מורכבות.
חסמים תרבותיים ותפיסתיים:
חלק ניכר מהפילנתרופיה בישראל נותר ממוקד במענקים מסורתיים, בעוד ששיתופי פעולה עם המגזר העסקי עדיין אינם טבעיים לה. הדרישה להיתכנות עסקית וליצירת תשואות כלכליות להצדקת השקעות במימון משולב אינה בהכרח עולה בקנה אחד עם תחומי העיסוק המסורתיים שאנשי הפילנתרופיה רואים לנגד עיניהם. מן הצד השני, עבור משקיעים מוסדיים, השקעות במנגנוני מימון משולב, בהיותן מכוונות ליצירת ערך חברתי וסביבתי דורשות תיווך כדי לגשר על פערי שפה ותרבות השקעה.
תחומים ליישום מימון משולב
במהלך השנה וחצי האחרונות הוביל הפורום הישראלי לכלכלת אימפקט תהליך מקיף להעלאת מודעות, בירור צרכים וניתוח הזדמנויות לגבי פוטנציאל המימון המשולב בישראל. התהליך נערך בשיתוף ג'וינט ישראל, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מכון מילקן, IMagine IMpact, מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן, המרכז לחקר הפילנתרופיה באוניברסיטת תל-אביב, קרן פא"י, REGENIL, GROWING IL. התהליך הוזן בידע עשיר שנאסף מדיונים ומדיאלוג מתמשך עם מחזיקי עניין המתמחים בתחומים השונים ומכלל המגזרים, באמצעות פגישות, ראיונות, ומפגשי שולחנות עגולים בהשתתפות נציגים מיותר ממאה גופים.
בהתבסס על הידע שנצבר, מוצג ניתוח ממוקד של תחומים בעלי פוטנציאל גבוה ליצירת ערך מוסף באמצעות כלי המימון המשולב.
חקלאות: בענף החקלאות קיימים קשיי מימון לטווח ארוך, בעיקר בפריפריה, בשל סיכוני אקלים, היעדר בטחונות וחסמים בהטמעת טכנולוגיה. מימון משולב, באמצעות הון קטליטי ומענקי סיוע טכני, מאפשר לצמצם את הסיכון, להכניס טכנולוגיות מתקדמות ולבנות תשתיות, ובכך למשוך הון פרטי אל הסקטור.
תשתיות ירוקות ואנרגיה מתחדשת: ההשקעות באנרגיות מתחדשות בפריפריה מאופיינות בעלויות הון גבוהות ובקשיי מימון עבור פרויקטים קטנים, במיוחד בהיעדר השקעה מספקת בתשתיות מתאימות להעברת אנרגיה. מימון משולב מגייס הון ציבורי ופילנתרופי כדי לצמצם עלויות הון ולהפוך את הפרויקטים לכלכליים, ובכך מאפשר גיוס הון פרטי ומוסדי בהיקפים גדולים.
נדל"ן והתחדשות עירונית: בפריפריה, שווי הערך הנמוך יחסית של הקרקע אינו יוצר כדאיות כלכלית לפרויקטים של התחדשות עירונית, והענף בכללותו סובל מרמת תיעוש וחדשנות נמוכה ביחס לעולם. הון קטליטי ומענקי סיוע טכני יכולים לשפר את תמהיל הסיכון־תשואה, להחדיר חדשנות ולמשוך גם הון פרטי ומוסדי כמכפיל כוח.
עסקים בינוניים ותעשייה יצרנית: עסקים בינוניים, במיוחד בפריפריה, סובלים ממחסור חמור באשראי: הם מהווים מעל מחצית מהתוצר העסקי, אך מקבלים רק כחמישית מהאשראי. התעשייה היצרנית מאופיינת במחסור בכוח אדם מיומן, רמות נמוכות של חדשנות וחשיפה גבוהה לזעזועים כלכליים. מימון משולב מפחית את הסיכון למשקיעים באמצעות הון קטליטי ותמיכה טכנית; משפר יכולות ניהול, בניית ידע וחדשנות; ומאפשר להזרים הון בתנאים מועדפים שיחזקו את החוסן הכלכלי.
דוגמאות קיימות בישראל
המימון המשולב בישראל עדיין בראשיתו, אך כבר קיימים מספר ארגונים המיישמים מודלים פעילים של מימון משולב שכבר פועלים חלקם אינם משלבים את שלושת המגזרים אלא שניים בלבד, אך גם דוגמאות אלו מספקות מקרי בוחן חשובים ונסיון מעשי שממנו ניתן ללמוד.
שני מקרי בוחן מפורטים של מימון משולב בישראל מוצגים להלן, ומתוארים במחקר ״פילנתרופיה ומימון משולב״[9]:
ReHome – מימון משולב בתחום הנדל״ן
ReHome היא קרן להלוואות שנועדה לספק פתרונות דיור למשפחות שנפגעו באופן ישיר מאירועי ה- 7 באוקטובר, אשר התגוררו בעוטף עזה ביום מתקפת הטרור , ואשר בשל נסיבות אישיות טרגיות וטראומה עמוקה הקשורה למקום מגוריהם, אינם מסוגלים לשוב להתגורר בביתם בעוטף. מדובר במשפחות המתמודדות עם אתגר כפול: אובדן הבית והאנשים הקרובים להם ביותר ופגיעה בתחושת הביטחון והיציבות האישית והמשפחתית, לצד חסמים כלכליים ומבניים משמעותיים המונעים מהן לממש פתרון למציאת בית חדש בכוחות עצמן.
ReHome מעניקה מענה מימוני לפער מובנה ומשמעותי עבור משפחות אלו ברכישת בית מגורים שישמש עבורם מקום יציב ובטוח. רף ההון העצמי הנדרש בישראל לצורך נטילת משכנתא עומד על כ-30% מערך הנכס – דרישה שמרבית המשפחות אינן מסוגלות לעמוד בה, בין היתר לאור נכסים שנהרסו או נפגעו במתקפה, נכסים המצויים באזורים שאינם נגישים, או נכסים השייכים למסגרת קיבוצית שיתופית שאינה ניתנת למימוש או למכירה בטווח הקצר. רי-הום מסייעת בגיבוש פתרונות מימון להון הראשוני הנדרש לצורך נטילת משכנתא, ובכך מאפשרת למשפחות להתקדם לעבר פתרון דיור בר-קיימא.
אג״ח 2 של קבוצת עוגן
עוגן היא גוף פיננסי-חברתי ללא מטרות רווח, הפועל לקידום הזדמנויות משנות חיים עבור משפחות ויחידים, בעלי עסקים קטנים ומלכ"רים. אוכלוסיות אלו מתמודדות לרוב עם כשל מובנה בשוק הפיננסי המגביל ואף מונע את נגישותן לאשראי ולידע כלכלי, או מותיר אותן מול פתרונות יקרים.
עוגן ארזה מאות הלוואות שניתנו על ידה לעסקים קטנים לנכס פיננסי מסוג אג״ח מגובות נכסים, ובאמצעותו גייסה הון ממשקיעים מוסדיים. ההון שימש למתן הלוואות בתנאים מועדפים, לעסקים קטנים ולמלכ״רים. ההון הפילנתרופי שימש כשכבת הפסד ראשונה, בעוד עוגן עצמה סיפקה סיוע טכני בדמות ליווי פיננסי והכשרות, למעשה במימון פילנתרופיה.
- המידע מבוסס על דיוני שולחנות עגולים שנערכו במסגרת מפגש היוועצות להקמת קרנות השקעה בפרויקטים מעודדי צמיחה, ביוזמת אגף החשב הכללי במשרד האוצר, ג׳וינט ישראל והפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט (IFIE), שהתקיים בירושלים ב־13 במאי 2025.
- המחקר ״פילנתרופיה ומימון משולב״, ד״ר איה נבון-וורגפט (הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט) וד״ר אסנת חזן (המכון למשפט ופילנתרופיה, אוניברסיטת תל אביב), צפוי להתפרסם.