מחזיקי העניין ותפקידיהם

מחזיקי העניין ואופני ההשתתפות שלהם

מימון משולב מבוסס מטבעו על שיתוף פעולה בין מגוון רחב של שחקנים –  ממשלה, פילנתרופיה, משקיעים מוסדיים, גופים פיננסיים ועסקיים –  שכל אחד מהם מביא עימו מוטיבציות שונות, יכולות ייחודיות ורמות שונות של נכונות לסיכון. הבנת תרומתו הייחודית של כל שחקן ושל התמריצים המניעים אותו היא תנאי הכרחי לבניית עסקאות מוצלחות ולגיוס הון בקנה מידה רחב.

בתחום כלכלת האימפקט
מקובל למפות את מקורות המימון בהתאם לתעדוף ולתמהיל שבין תשואה פיננסית לערך חברתי/ סביבתי בהשקעותיהם[5]. לצד ציר המימון המשקף את תפקידו של כל שחקן במסגרת כלכלת האימפקט, ניתן לראות את תרומתו הייחודית והערך המוסף שהוא יכול ליצור לעצמו במסגרת כלי המימון המשולב, כפי שמוצג בתרשימים 3 ו- 4.
תרשים 03 ו 04 - ציר המימון והערך המוסף במסגרת המימון המשולב
תרשים 03 - ציר המימון
תרשים 3.1 - ציר המימון במסגרת 
כלי מימון משולב

ראו הגדרה של המושגים באיור זה במילון המונחים.

מקובל לחשוב כי תשואה פיננסית ויצירת ערך או רווח חברתי/סביבתי מצויים ביחס חליפי: השקעה בעלת פוטנציאל חברתי או סביבתי גבוה נושאת לרוב תשואה פיננסית נמוכה יותר. כלכלת האימפקט
, ובמסגרת זו כלי המימון המשולב, מציעים אפשרויות חדשות המתבססות על תפיסת ההתכווננות (intentionality)
, מדידה וניהול הערך החברתי והסביבתי והבניית מודל עסקי ומימוני השואף לקדם שתי שורות הרווח: פיננסית וחברתית-סביבתית גם יחד. מחקרה של נבון (2023) בחן תפיסות של שחקנים שונים בשדה האימפקט והציע כי הקשר בין תשואה פיננסית לערך חברתי/סביבתי אינו בהכרח משחק סכום אפס. כלומר לא תמיד תשואה פיננסית גבוהה כרוכה בערך חברתי/סביבתי נמוך, ולהיפך. התרשים הבא מדגים כיצד קשר זה יכול להיות חיובי, ובתמהילים שונים, כך שהשקעת אימפקט יכולה להניב תשואה פיננסית גבוהה במקביל ליצירת ערך חברתי/סביבתי גבוה[6].
תרשים 04 - פוטנציאל התשואה הפיננסית והערך החברתי/סביבתי 
כלים ומודלים במימון משולב

רמות הפעולה בשימוש במימון משולב

מימון משולב משלב סוגי הון שונים בשלוש רמות: פרויקט או חברה בודדת, קרן השקעות ייעודית (Blended Finance Fund), וקרן־על (Wholesale Fund). במסמך זה נתמקד בעיקר ברמת הקרנות הייעודיות

בהתאם לצרכי הפעילות, כל אחת מהרמות משקפת מנגנון ייחודי לגיוס השקעות ותחומי פעילות, אולם בכולן ממלא ההון הפילנתרופי והממשלתי תפקיד קטליטי- יצירת תנאים המושכים הון פרטי ומוסדי לטובת ההשקעות:

רמת הפרויקט הבודד: מימון משולב ברמת הפרויקט מאפשר להתיר חסמי מימון נקודתיים עבור פרויקט בעל ערך חברתי-סביבתי מובהק, גם כאשר רמת הסיכון הנתפסת בעיני משקיעים הינה גבוהה וההיתכנות הכלכלית אינה ברורה.

קרן תחומית: קרן תחומית היא קרן ייעודית המתמקדת בתחום פעילות יחיד או במספר תחומים משיקים (למשל אנרגיה מתחדשת, או חקלאות בת-קיימא). קרן תחומית נועדה לספק מענה שיטתי לכשל שוק מתמשך בתחום מסוים באמצעות בניית מומחיות, צבירת ידע וניהול סיכונים בין מספר השקעות דומות בתחום ממוקד. הקרן התחומית מבקשת ליצור ולבסס אקו־סיסטם מקצועי שמחזק ומעמיק את האמון בין כלל מחזיקי העניין.

קרן-על: קרן־על מספקת מענה רב-תחומי המהווה מכפיל כוח לבניית תשתית לאקו-סיסטם רחב ומתפקד בתחום המימון המשולב, שבתורו תורם להקמת קרנות נוספות והעמקת השוק. ייחודה של קרן־העל טמון ביכולתה לפזר סיכונים בין תחומים, אזורים וסוגי השקעות מגוונים, תוך שימוש במבני הון מורכבים. במרבית מקרנות־העל משולבים שחקנים ממשלתיים ומגופים רב־לאומיים – ממשלות, בנקים לפיתוח ומוסדות פיננסיים בינלאומיים – המשמשים שותפים מרכזיים בהקמה ובמימון, ותורמים ליצירת אמון, לגיוס הון נוסף ולביסוס התשתית הפיננסית של הקרן.

כלי המימון המשולב

הצלחת קרנות מימון משולב תלויה במידה רבה ביכולת לשלב בין המוטיבציות והנכסים שכל אחד מהשחקנים מביא לשולחן-  ממשלה, פילנתרופיה, משקיעים מוסדיים ופרטיים. הצלחה זו מחייבת הבנה מעמיקה של הצרכים והכשלים שעליהם הקרן נדרשת לתת מענה, שכן ערכם המוסף של כלי המימון המשולב אינו מתמצה במתן מימון בלבד, אלא כולל גם יכולת להציע מעטפת של ליווי מקצועי, בניית יכולות ותשתית מתמשכת. עיצוב נכון של המבנה הפיננסי והארגוני מאפשר להשיא את הערך החברתי והסביבתי, לחזק את פוטנציאל הקיימות והמשכיות הפעולה, ובמקביל לאפשר גיוס הון בהיקף מספק.

בליבו של המימון המשולב עומדים שלושה כלים מרכזיים, המאפשרים השקעה והרחבת היקפי מימון לסוגיות חברתיות-סביבתיות נבחרות:

הון קטליטי (Catalytic Capital)

הון קטליטי (מתמרץ) הוא שכבת הון המתוכננת לשאת סיכון גבוה יותר או להסתפק בתשואה נמוכה יותר, כדי לאפשר כניסתם של משקיעים נוספים בתנאי שוק רגילים. הוא יכול להתבטא בהלוואה נחותה, שכבת הפסד ראשונה שמקטינה את הסיכון להון הפרטי, או במענק פילנתרופי ללא ציפייה לתשואה כלל. תפקידו המרכזי הוא לאפשר כניסה של הון מסחרי באמצעות הורדת חסמי סיכון והגדלת האטרקטיביות של העסקה לשוק הרחב.

מימון בתנאים מועדפים (Concessional Funding)

כלי מימוני המעניק הלוואות או השקעות בתנאים מיטיבים ביחס לשוק, כגון ריבית נמוכה, תקופת גרייס ארוכה, או החזר מותנה בהצלחה. מטרתו לאפשר השקעות אטרקטיביות לארגונים ולפרויקטים בהם הקרן משקיעה, לתמוך במודלים עסקיים בעלי תשואה נמוכה בטווח הקצר, ולהפחית את עלות ההון הכוללת של יוזמה. בדרך זו המימון המועדף מספק תנאים שיאפשרו יצירת יציבות לצדואף תשואה פיננסית חברתית/סביבתית, מבלי לדרוש ביצועים פיננסיים מיידיים כפי שמקובל בהשקעות הממוקדות תשואה פיננסית בלבד.

סיוע טכני (Technical Assistance)  

לצד ההון הפיננסי, הסיוע הטכני
מעניק את היכולות המעשיות החיוניות להצלחה – החל מליווי רגולטורי וייעוץ פיננסי ומשפטי, דרך הכשרות צוותים ועד לבניית תשתיות לניהול ולדיווח. בעוד ההון הקטליטי והמימון המועדף מתמקדים במענה הפיננסי, הסיוע הטכני מחזק את רכיב היכולות ומבטיח שהפרויקט או החברה אכן יוכלו להשתמש במימון ליצירת השפעה וצמיחה. הסיוע הטכני יכול להינתן ישירות לחברה או לפרויקט בו השקיעה הקרן, אך גם יכול להינתן ישירות למוטבים. סיוע זה ניתן לצד ההשקעה הפיננסית והוא נפרד ממבנה ההון. 
כלים אלו באים לידי ביטוי בתצורות שונות. להלן ארבעה סוגי מבנים מרכזיים המשמשים קרנות מימון משולב, כפי שזוהו על ידי Convergence.
תרשים 05 - ארבעת המבנים הנפוצים לקרנות מימון משולב

יעדים חברתיים וסביבתיים בקרנות מימון משולב

קרנות מימון משולב נבדלות מקרנות פיננסיות מסורתיות, בכך שהן מגדירות את הצלחתן על בסיס שילוב של פרמטרים פיננסיים, חברתיים, וסביבתיים, והערכה משוקללת זו היא הקובעת את הצלחת הקרן. מטרתן היא לתת מענה, באמצעות השקעותיהן, לאתגרים או לכשלי שוק שפתרונם מסייע בהתמודדות עם אתגרים חברתיים-סביבתיים.

בהתאם לכך, במודל מימון משולב מדדים חברתיים וסביבתיים מהווים רכיב מובנה ובלתי נפרד מתהליכי קבלת ההחלטות של הקרן, החל מהגדרת ההצלחה, דרך בדיקות הנאותות טרם ההשקעה, ועד להערכת ביצועים לאחריה. עקרון מרכזי הוא יצירת ההלימה בין מדדים אלו לבין היעדים הפיננסיים, הן ברמת הקרן כולה והן ברמת תיק ההשקעות של הקרן. 

  • דוגמאות למדדים חברתיים: מספר משרות חדשות שנוצרו, מספר אנשים מקבוצות מיעוט שהועסקו, מספר יחידות דיור בר-השגה שנבנו או שוקמו, מספר בוגרים שסיימו בהצלחה תכנית חינוכית.
  • דוגמאות למדדים סביבתיים: הפחתת פליטות פחמן (טון לשנה), אנרגיה מתחדשת שנוצרה בעקבות הפרויקט (קילו-וואט/שעה), הרחבת שטחי חקלאות בת-קיימא (דונם), הרחבת הגישה למים נקיים (מספר אנשים).

כמובן שמדדים אלו צריכים להיקבע בהתאם לתחומי הפעילות של הקרן, יעדיה, והמענה שהיא מבקשת לספק. 

תגמולים מבוססי תוצאות/תשואות חברתיים-סביבתיים (Impact Linked Compensation – ILC):

מושג חשוב נוסף בהקשר זה הוא תגמול מבוסס ביצועים חברתיים-סביבתיים. מודלים מסוג זה מבטיחים שהיעדים החברתיים והסביבתיים ישולבו בתהליכי קבלת ההחלטות של הקרן ויוגדרו כחלק בלתי נפרד מהצלחתה. בעוד שמסגרות המדידה שציינו מספקות את הנתונים לכימות הערך החברתי-סביבתי של השקעות הקרן, מערכת התמריצים קושרת נתונים אלו ישירות לשכרם של מנהלי ההשקעות. תמריצים אלו מבוססים על עמידה ב-KPIs חברתיים-סביבתיים והם מתממשים לרוב באמצעות מנגנוני שיתוף ברווחים, בונוסים למנהלי או צוות הקרן, או מודל היברידי המשלב בין השניים[7].

  1. גרסה נפוצה של ציר המימון, בהתאמה לתפקידי השחקנים בישראל, ניתן לראות בנספח מס' 1 בדו״ח המלא.
  2. Navon, A (2023). From social business to impact nation: Frames, networks, and systemic power in an emerging issue field (Doctoral dissertation, The Hebrew University of Jerusalem). Jerusalem, Israel.
  3. ImpactLinked Finance. (n.d.). Homepage. Retrieved September 16, 2025.

כותבי הדו״ח: עומרי בורל, מתי ישראל, איתם כהן.
מובילי תהליך מקצועי: היא לי הירט, ונסה קצ'רגינסקי, ד"ר איה נבון.
עריכה לשונית: שרון רפפורט. עיצוב: סטודיו Fine Line.