מהו מימון משולב - הגדרה והערך המוסף

העסקאות מתבצעות באמצעות ישויות פיננסיות (financial vehicles) מגוונות, בראשן קרנות השקעה (5.1 מיליארד דולר בשנת 2024), פרויקטים (4.6 מיליארד דולר), ומוסדות פיננסיים (3.2 מיליארד דולר). 

בשנת 2024 בלטה מגמה של שימוש גובר במימון משולב באזורי סכסוך ובמסגרות שיקום כלכלי. הדוגמה המרכזית לכך היא אוקראינה, שהפכה בשנה זו למדינה שקיבלה את היקף המימון המשולב הגבוה ביותר בעולם –  2.2 מיליארד דולר ב־16 עסקאות. ההשקעות התרכזו ביציבות כלכלית, מתן אשראי לעסקים, ושימור שירותים חיוניים. יוזמות כמו Ukraine Recovery and Reconstruction Guarantee Facility ממחישות את אופן הפעולה של המודל: גיוס ערבויות ממשלות מערביות ומוסדות בינלאומיים כדי לאפשר לבנקים מקומיים ולחברות ביטוח לשוב לפעול, תוך גידור חלק מהסיכון המלחמתי ויצירת ודאות יחסית בשוק הפיננסי^[1].

במקביל, נרשם גידול מהותי בהיקף העסקאות במדינות מפותחות. כך למשל חלקה של אירופה ומרכז אסיה מכלל העסקאות, עלה מ-10% בשנת 2022 ל־23% בשנת 2024. עסקאות אלו אינן מתמקדות עוד רק בשיקום כלכלי, אלא כוללות גם השקעות במעבר לכלכלה דלת פחמן, בחדשנות תעשייתית ובפתרונות דיור. לצד תחומים אלו נרשמות עסקאות נרחבות גם בתשתיות תחבורה ומים.

יעילותו של המימון המשולב נתפסת כיום לא רק כהבטחה אלא כמודל מוכח. נתוני Convergence מצביעים על כך שהון קטליטי ממנף בממוצע פי ארבעה הון פרטי על כל דולר פילנתרופי או ממשלתי. הצלחות אלו, שהחלו בעיקר בשווקים מתפתחים, מתרחבות בשנים האחרונות גם למדינות מפותחות. כך מתבסס המימון המשולב ככלי יעיל, גמיש ועתיר ערך כלכלי וחברתי גם בהקשרים מגוונים ומורכבים.

בישראל מתחדד הצורך ביישום מודלים של מימון משולב במיוחד על רקע השלכות מלחמת "חרבות ברזל". הפגיעה הכלכלית, החברתית והתשתיתית באזורים שונים, בעיקר בצפון בדרום וביישובי קו העימות,  מחייבת השקעות שיאפשרו לא רק שיקום מיידי אלא גם צמיחה בת־קיימא. עם זאת, האתגר איננו מוגבל לאזורים שנפגעו ישירות מן המלחמה; קיימת הזדמנות לחשיבה מחודשת על התשתיות הכלכליות והחברתיות בכל רחבי הארץ, במרכז ובפריפריות נוספות, במטרה לבסס כלכלה מכלילה ועמידה:

• צורך בשיקום תשתיות פיזיות, כלכליות וחברתיות – השלכות המלחמה ניכרו באופן חד בתשתיות הפיזיות והכלכליות של המשק. בשנת 2024 התוצר התכווץ ב־0.9%, התוצר לנפש ירד ב־ ^[2]0.4% והתוצר העסקי הצטמצם ב־0.8%. במקביל, ההוצאה הממשלתית הישירה למלחמה מוערכת בכ־141.6 מיליארד ש"ח: מתוכם כ־98 מיליארד ש"ח לביטחון והיתרה, עשרות מיליארדים, הופנתה לשיקום אזרחי. נתונים אלו ממחישים כי נדרש שיקום נרחב לא רק בזירה הביטחונית, אלא גם במערכות אזרחיות קריטיות.
• חיזוק כלכלה ריאלית מגוונת – מעבר לשיקום התשתיות, המשבר חידד את הצורך בחיזוק כלכלה ריאלית מגוונת שאיננה נשענת על מגזר ההיי־טק בלבד. ענפי התעשייה היצרנית, החקלאות, התיירות והשירותים המקומיים נפגעו באופן ניכר: 54% מהעצמאים דיווחו על ירידה של מעל 50% בפעילות העסקית מאז פרוץ המלחמה^[3] ועסקים בינוניים מתקשים לגייס מימון בתנאים אטרקטיביים, שכן הם נתפסים כבעלי פרופיל סיכון גבוה ותשואה נמוכה.
• משיכת הון משמעותי מגורמים פרטיים ובינלאומיים – מגבלות התקציב הציבורי ברורות: עלות המלחמה הוערכה בכ־66 מיליארד דולר, מתוכם 58 מיליארד דולר הוצאות ישירות ו־8 מיליארד דולר אובדן הכנסות ממסים^[4]. נתונים אלו ממחישים כי מקורות המדינה מוגבלים, וכי יש צורך במנגנונים פיננסיים שיאפשרו למנף הון ציבורי ופילנתרופי כדי למשוך הון פרטי ומוסדי, מקומי ובינלאומי, בהיקפים משמעותיים.
• השקעות בפריפריה – בעוד שהשוק החופשי נוטה לרכז השקעות במרכז הארץ ובענפים רווחיים, המשימה הלאומית לשיקום וצמיחה מחייבת הזרמת הון גם לצפון, לדרום וליישובי קו העימות.
• הזדמנות לבנייה מחדש של מנגנוני השקעה ארוכי־טווח – המשבר הנוכחי אינו רק אתגר אלא גם הזדמנות אסטרטגית לבנייה מחדש של מנגנוני השקעה ארוכי־טווח. פוטנציאל ההתאוששות של המשק הישראלי קיים, אך הוא תלוי בהקמת מסגרות פיננסיות יציבות המסוגלות למשוך הון מתמשך ולהבטיח מדידה של ערך כלכלי וחברתי.


נוכח מציאות זו, מימון משולב מאפשר לגשר על מגבלות מקורות המדינה באמצעות מינוף הון קטליטי ציבורי או פילנתרופי לצורך משיכת הון פרטי ומוסדי. בדרך זו נוצרים מנגנונים לפיזור סקטוריאלי וגיאוגרפי, לחיזוק החוסן החברתי ולתיווך הון לעסקים תוך גידור סיכונים. בכך מימון משולב יוכל לספק את הבסיס להקמת קרנות ארוכות טווח בשיתוף ממשלה, פילנתרופיה ומשקיעים פרטיים ומוסדיים, ובאופן זה לייצר צמיחה מכלילה ולחזק את היכולת להתמודד עם משברים עתידיים.

בסיכומו של דבר, ההקשר הישראלי מדגיש את הפוטנציאל הייחודי של מימון משולב, לא כפתרון נקודתי בלבד, אלא כמנגנון אסטרטגי לשיקום, לצמיחה מכלילה ולחיזוק החוסן הלאומי.